יובל, גבר בן 40 פלוס, נשוי ואב לילדים, ביקש לדעת למה לא הולך לו בעסקים.
כבר שנים ארוכות שהוא מתפרנס בדוחק, מצליח 'להחזיק את הראש מעל המים', מצליח להכניס מספיק כסף כדי לממן את צרכי הבית והמשפחה, אך לא מצליח לפרוץ בגדול. הרבה עסקאות מגיעות לשלבי משא ומתן מתקדמים, כמעט מתממשות, וברגע האחרון הכל קורס. הסיבות לכאורה לא קשורות אליו, אלא המציאות עצמה גורמת לדברים לא להסתדר מכל מני סיבות. עסקה גדולה שמתבטלת ימים ספורים לפני החתימה. לקוח גדול שפורש מסיבות אישיות. כל ההחמצות האלה נעשות כאשר הוא עצמו ביחסים מצוינים עם כולם, הוא זוכה להערכה רבה ברמה האישית, אבל הכסף הגדול לא מגיע. התחושה של יובל היתה שהוא עמל ומשקיע ומכוון להצלחה גדולה, וזה תמיד חומק ממנו רגע לפני ההבקעה של ה'גול'.
אני עוצמת עיניים ובן רגע מוצאת את עצמי במצרים העתיקה. אני רואה את חייו של יובל כגבר עשיר מאד. הוא חי בבית מפואר בשכונת היוקרה, מוקף בעשירים כמוהו.
אך לא תמיד היה כך.
הוא לא נולד שם. הוא לא נולד למעמד הגבוה. הוא הגיע מהמעמד הנמוך, מפשוטי העם, ועשה את הונו בעצמו. התקדם וטיפס במעלה הסולם החברתי, ונעשה בכוח חוכמתו וכשרונו לעשיר מופלג.
כבר כילד עני בשכונת הבקתות הפשוטות, הוא היה מביט בבתי העשירים וחולם להיות כמוהם. היה לו רצון עז להתעשר, והוא הגשים בעשר אצבעותיו את החלום.
אלא שאז הוא שכח מאין הגיע.
במרוצת השנים הוא נעשה קהה לסבלם של אחרים, והיה שקוע כל כולו בתענוגות החיים של עצמו, בפיצוי עצמי על שנות העוני.
הוא חגג במסיבות מושחתות עם כל העשירים כמוהו. בזמן שמעבר לקצה השכונה העשירה, בבתי העניים, אנשים נאבקו להתקיים, הוא שפך כסף כמים על חיי מותרות ופאר מוגזמים ואקסטרווגנטיים.
הוא השמין עד מאד.
ראיתי את עצמי בדמותו של יובל עומדת על המרפסת בבית הפאר במצרים. לילה, שמים זרועי כוכבים. מאחורי קולות צוחקים ומפטפטים, מוזיקה. עוד מסיבה בעיצומה. יין ואוכל משובח, שרק לעשירי העשירים יש דרך להשיג. אני מביט אל האופק, רואה את שכונת העוני שבה גדלתי, ולבי קר, נטול חדוה וריק מהנאה.
אני מבקשת לראות עוד.
אני רואה שהכסף משמש אותי לא רק לתענוגות חומריים אלא גם לשוחד פוליטי. אני קונה את מעמדי במעמד העליון, בין אם באופן ישיר ובין אם באמצעות אירועים כמו המסיבה הזאת, שכל תכליתה לענג את האנשים החזקים בשלטון כדי שיהיו חייבים לי.
אני קופצת קדימה בזמן ורואה את סוף חיי.
אני שוכב על מיטה מפוארת עם עמודי שיש בתוך היכל מוזהב. אני כבד ומחרחר מעודף משקל. הזנחתי את גופי, האבסתי אותו ולא טיפלתי בו כראוי. אין בי טיפה אחת של שמחה. אני מוצף בתחושה של ריקבון פנימי, כמעט בחילה. הכסף לא הביא לי שמחה. העושר, הכבוד, המעמד, הרכוש, כל הדברים החומריים שצברתי, כלום לי יישאר לי מזה, אלא רק תחושת גועל.
כשמותי מגיע סופסוף, אני עולה לשמים ונמלא חרטה. על החיים שבזבזתי ברדיפה אחר ממון, ועל הדרך שבה בחרתי להשתמש בכל העושר הזה. ובעיקר, על כל הדברים הטובים שלא עשיתי עם הכסף. לא עזרתי לעניים, הפניתי עורף למקום שממנו באתי, דאגתי רק לעצמי ולהנאות שלי. יכולתי לעשות כל כך הרבה חסד עם הכסף, אבל עניין אותי רק הכבוד והתענוגות שלי.
מה שנותר טבוע עמוק בתת-המודע של יובל מהגלגול ההוא, היה קישור שלילי בין כסף לבין החיים עצמם. לכסף נצמדו רגשות של אשמה וחרטה. הזיכרון הנשמתי הוטבע בתבנית שבה כסף מקושר עם שחיתות, קלקול מוסרי, אנוכיות, נהנתנות ורדיפת כבוד. וכאשר התת-מודע שלנו מתוכנת באופן עמוק כל-כך לראות בכסף דבר שלילי, מסוכן, מעורר גועל, אין פלא שאנו לא מצליחים לממש את השפע שלנו בחיים האלה.
ההנחיה של הצוות הרוחני של יובל לפתרון הבעיה היתה פשוטה מאד.
ראשית, עצם ההבנה של המנגנון התת-הכרתי הזה, עצם העלאת הזיכרון הנשמתי ההוא ממרתפי התת-מודע החשוכים אל האור של המודעות, כבר מהווה ריפוי משמעותי. כי כאשר זיכרון נמצא באזור הלא-מודע של הנשמה, יש לו אחיזה בנו והוא מנהל אותנו ללא ידיעתנו. אולם ברגע שאנו 'חושפים' אותו לאור היום, מכירים בקיומו ומבינים אותו, האחיזה שלו בנו מתפוגגת.
בנוסף, היה על יובל לשנות את האנרגיה של הזיכרון הנשמתי הזה בהוויה שלו.
הוא קיבל הנחיה לדמיין סוף אחר לגלגול ההוא, לשנות את הסיפור רטרואקטיבית, ובכך לשנות את התכנות הפנימי שלו.
למשך שבעה ימים, יובל התבקש לעשות מדיטציה לפני השינה. במהלך המדיטציה היה עליו לדמיין את עצמו בדמות העשיר המצרי ההוא. לדמיין כמה שיותר פרטים, את מראהו ואת מראה הבית והזהב, בצורה הכי מוחשית שהוא יכול. ואז עליו לשוב לסצנה ההיא במרפסת, בעודו משקיף על שכונת העוני שנראתה באופק, ולהחליט לעשות צדקה עם הכסף שלו. עליו לדמיין את עצמו הולך אל שכונת העניים ומחלק זהב לכולם, בנדיבות, ברוחב לב. להרגיש את השמחה וההתרגשות שלהם על העזרה שהוא מעניק להם, ולהרגיש את לבו שלו מוצף באהבה ושמחה על המעשה הטוב שהוא בחר לעשות עם הכסף שלו. ולהגיד לעצמו: הכסף הוא דבר טוב, ואני עושה עם הכסף שלי דברים טובים.
מאז התקשור ההוא חלפו כחמש שנים. השינוי במציאות של יובל החל מהר מאד. כבר בשבועות שלאחר פגישתנו, נכנסו כמה עסקאות חדשות ויובל הרגיש בתנופה חיובית שהולכת ונבנית בעסק שלו. בשנים שחלפו מאז העסק של יובל הולך וצומח בקצב יציב, והתופעה של עסקאות שמתבטלות רגע לפני המימוש נעלמה כליל.
* * *
לכולנו יש זיכרונות טראומטיים מחיים אחרים שחווינו, שאגורים בתת-המודע שלנו.
הם עלולים להשפיע על חיינו ולגרום לקשיים ואתגרים.
ראיית גלגולים קודמים והבנת הקשר שלהם אל ההווה שלנו הוא כלי עוצמתי לריפוי ושינוי חיובי.
באהבה תמיד,
אפרת
Comments